#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הטעמים שאסור להפליג בספינה לדבר רשות פחות מג' ימים לשבת?	"1) שמא יצטריך הישראל לחלל שבת מחמת פיקוח נפש (רז""ה)<br>2) שמא יצטריך גוי לעשות מלאכה בעבור ישראל (רמב""ן)<br>3) משום איסור תחומין (ר""ח)<br>4) משום ביטול עונג שבת (רי""ף, רא""ש)<br>5) שמא יעשה חבית של שייטין [או שמא ינהיג הספינה ד' אמות בכרמלית (ב""י עמ' ל')] (תוס')<br>6) רק אסור לב""ש (רשב""ם, מובא בב""י)"	סימן רמח סעיף הקדמה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לפי כל השיטות, למה מותר 1) יותר מג' ימים 2) לדבר מצוה?	"1) לפי הג' טעמים ראשונים רק בתוך ג' ימים לשבת חל עליו החיוב ליזהר מחילול שבת, לפי הרי""ף אחר ג' ימים הורגל בהספינה וליכא ביטול עונג שבת, ולפי תוס' כיון שהוצרך להפליג זמן הרבה קודם שבת אית ליה היכרא ולא יבוא לעשות חבית של שייטין [ונקטו ג' ימים מפני שג' ימים שייכי לשבת הבאה א""נ דאז נעשית אצלו כבית (ערוה""ש סעי' א')] 2) לפי רוב הטעמים צ""ל דלא החמירו מלהכניס עצמו במקום ששייך לבוא לידי חילול שבת [דהוא רק איסור דרבנן] במקום מצוה (מ""ב עו""ה הע' ט""ז), ולפי הטעם של הרי""ף פי' הב""י משום עוסק במצוה פטור מן המצוה (ב""י, מג""א ס""ק ו', מ""ב ס""ק א')"	סימן רמח סעיף הקדמה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לפי הרז""ה דמקיל לצורך מצוה להכניס עצמו למקום פיקוח נפש, למה כתב הרז""ה דאסור למול התינוק בשבת כשנשפכו המים חמים?"	"הקה""י (שבת סי' ט""ו) רצה לחלק בין ודאי חילול לספק חילול אבל הקשה משיירא דהוי ודאי חילול תחומין {דהפסיקה לשבות לא סגי}, ואח""כ רצה לחלק דקודם שבת הוא רק איסור דרבנן ומש""ה מקיל במקום מצוה משא""כ בשבת גופה הוא איסור דאורייתא להכניס עצמו למקום פיקוח נפש ולחלל שבת [אבל הקשה על עצמו מגמ' כתובות (ג' ע""ב) דמותר לנשים לבעול להגמון תחילה אע""פ שהכניסו את עצמן לידי אונס], אכן רב אלחנן (קובץ הערות סי' כ""ג) ס""ל דאפי' בשבת הוא איסור דרבנן והרבנן הקילו רק מערב שבת ולא בשבת גופה [ולפי""ז יש עוד טעם להחמיר מלהפליג בשבת גופה]"	סימן רמח סעיף הקדמה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שצריך ניתוח שאינו דחוף?	"מעיקר הדין מותר לו לעשות הניתוח אפי' בערב שבת כמו במקום במצוה, אבל לכתחילה יש לקבוע הניתוח לפני ג' ימים לשבת ע""פ טעם הרז""ה שלא לגרום חילול שבת (שש""כ פל""ב סעי' ל""ג)"	סימן רמח סעיף הקדמה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי מותר להפליג בספינה על דרך ארוכה אפי' בתוך ג' ימים?	"כשהוא הולך לדבר מצוה [והרשב""ם ס""ל דאינו אסור אלא לב""ש אבל לב""ה לעולם מותר להפליג בספינה, אבל כל הראשונים חולקים על הרשב""ם (ב""י)] "	סימן רמח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לפסוק עם הגוי שישבות?	"רבי ס""ל דצריך לפסוק עמו לשבות ואפי' אם הגוי לא יקיים דבריו, ורשב""ג ס""ל דאינו צריך. הרמב""ם פסק כרבי דהלכה כרבי מחבירו, אבל הטור פסק כרשב""ג וביאר השעה""צ (ס""ק א') ע""פ הר""ח דהלכה כרבי מחבירו ולא מאביו [ועוד הקשה סתירה בהרמב""ם בחו""מ דפסק כרשב""ג כנגד רבי], והשו""ע פסק כהרמב""ם שצריך לפסוק עם הגוי לשבות"	סימן רמח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הגוי השיב שאינו שובת?	"העולת שבת נסתפק אם הוא לעיכובא, ואע""פ שמשמע ממג""א (ס""ק א') דהוא לעיכובא מ""מ כתב המ""ב (ס""ק ג') דרוב האחרונים ס""ל דאינו לעיכובא [ובצירוף דעת הטור דפסק כרשב""ג (שעה""צ ס""ק א')]"	סימן רמח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להפליג על הספינה בשבת במקום מצוה?	"המג""א (ס""ק א') ס""ל דאסור מפני שאינו יכול לפסוק עמו לשבות [ומכאן הוכיח השעה""צ (ס""ק א') דהמג""א ס""ל דהוא לעיכובא], אבל המ""ב (ס""ק ב') הביא דיש מקילין [השבלי הלקט מקיל דהפסיקה אינו לעיכובא, והנשמת אדם מקיל מפני שיכול לסמוך על הטור דפסק כרשב""ג דא""צ פסיקה כלל (מ""ב עו""ה)] {ולפי רב אלחנן (קוה""ע סי' כ""ג) לפי הרז""ה אסור להכניס עצמו לידי פיקוח נפש בשבת גופה}, ולגבי גזירת שט בשבת גופה (סעי' ג') ליכא במקום מצוה (פמ""ג א""א ס""ק א')"	סימן רמח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד מחשבין הג' ימים לפני שבת?	"כתב הב""י דהפשטות הוא דאסור מיום ד' ואילך וכמ""ש הר""ן דג' ימים אלו שייכי לשבת הבאה [וגם ליל ד' בכלל (ביה""ל ד""ה וביום)], אבל הרא""ש הביא תוספתא [וירושלמי] דב""ה מתירין ביום ד' [וביאר הפמ""ג (א""א ס""ק ג') דהב""ח ס""ל דלפי הטעם דביטול עונג יהא מותר ביום ד' דאפי' אם הוא בצער בתחילת שבת יכול לענג את השבת באמצע השבת, אבל המג""א ס""ל דצריך לענג את כל השבת], והב""י הביא מרבינו ירוחם בשם הרמב""ן דמתיר אפי' ביום ה' {ולפי""ז צ""ל דפחות מג' ימים לאו דוקא אלא אפי' תוך ג' ימים מותר וכמ""ש הגר""א (ס""ק א')} אבל דחה פירוש זה. למעשה, המג""א (ס""ק ב') אוסר ביום ד', אבל הגר""א (ס""ק א') הביא דהרשב""א ותוס' (עירובין מ""ג ע""א) גם ס""ל כהרא""ש דמותר ביום ד' (מ""ב ס""ק ד')"	סימן רמח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין ביו""ט?"	"דינו כשבת [דכל הטעמים שייכי ביו""ט ג""כ (שעה""צ ס""ק ב')], ואפי' ביו""ט שני (מג""א ס""ק ב', מ""ב ס""ק ה') [אע""פ שאנו בקיאים בקביעא דירחא (מחה""ש)], וש""מ דג' ימים קודם יו""ט שייכי ליו""ט אבל מבואר לקמן (סי'י רצ""ט) דג' ימים שלאחר יו""ט אינם שייכי להיו""ט (מ""ב דרשו)"	סימן רמח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הדרך הוי דבר מועט כמו מצור לצידון?	"מותר להפליג בספינה אפי' בערב שבת אם אפשר להגיע לצידון קודם שבת ע""י רוח טוב [ואע""פ שאינו מוכח שיהיה לו רוח טוב מ""מ עדיין יש אפשרות לאפוקי היכא דליכא אפשרות כלל] (ב""י, מג""א ס""ק ה', מ""ב ס""ק י' - י""א) [וה""ה בדרך ב' ימים שמותר להפליג ביום ה' (ביה""ל ד""ה שאין)]"	סימן רמח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במקום שנהגו שלא להפליג כלל בערב שבת?	צריך לנהוג כמנהג המקום ולא יפליג אפי' לדבר מועט	סימן רמח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להפליג בספינה על נהרות בערב שבת?	"כיון דאין בהם מים מלוחים לא יבטלו מעונג שבת ומותר משום טעם הרי""ף [וא""צ לפסוק עמו לשבות (מ""ב ס""ק י""ב)], אבל עדיין צריך להיות שאפשר להיות למעלה מעשרה כדי שלא לעבור על איסור תחומין [ומכאן הוכיח רע""א דבס""ס להחמיר אזלינן לקולא באיסור דרבנן [כתב תשובת הרמב""ם דאפי' להשיטות די""ב מיל דאורייתא היינו ביבשה דומיא לדגלי מדבר ולא בים (ב""י, מ""ב ס""ק י""ג)] דיש ספק אם יש תחומין למעלה מעשרה ויש עוד ספק אם המים עמוקים עשרה, אבל דחה הבית מאיר דבעירובין הקילו וכמ""ש תוס' בעירובין (מ""ה ע""ב)], והוסיף הרמ""א בשם הריב""ש דגם צריך להיות שהישראל לא יצטריך לעשות מלאכה בשבת [אפי' מלאכה דרבנן (מ""ב ס""ק ט""ז)] כדי לצאת טעם הרז""ה {ומשמע דלא חיישינן לטעם של הרמב""ן ולטעם של תוס'}"	סימן רמח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד מחשבין העשרה טפחים דתחומין?	"כתבו הב""י והמג""א (ס""ק ז') דמחשבין ממקום הספינה כיון שהוא רחב ד' טפחים וניחא להילוך, אבל היראים ס""ל דאזלינן בתר הגברא כל זמן שאין רגליו תלויות למטה מעשרה, והכריע הגר""ז דיכול לסמוך על היראים כשהוא צריך לכך (מ""ב ס""ק י""ד) {ועי' מש""כ לקמן (סי' ת""ד) בשם הגר""ז בקו""א דזהו דוקא בספינה שהיא למעלה מן הקרקע ג' טפחים אבל אם הוא תוך ג' טפחים או קרון ו-bus הרי הם כארעא סמיכתא ואין שייך בהם היתר דלמעלה מעשרה}, אבל הערוה""ש (סעי' י') כתב דהעיקר הוא כהב""י והמג""א"	סימן רמח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בבהמות המושכות 1) קרון 2) ספינה?	"1) כתבו תוס' בעירובין (מ""ג ע""א) דאסור להשתמש בבעלי חיים שמא יחתוך זמורה, ומדייק המחה""ש דתוס' ס""ל דבעצם הוא צידי צדדין אבל עדיין יש לחוש שמא יחתוך בזמורה ומש""ה אסור [ואפי' לפני ג' ימים לשבת דהרי אפשר לירד סמוך לשבת (תוס' שם, מ""ב ס""ק ו')] 2) מותר דלא חיישינן שמא יחתוך בזמורה כיון שהבהמות רחוקים ממנו ומותר אפי' בתוך ג' ימים (רמ""א, מג""א ס""ק ט', מ""ב ס""ק י""ח) [ופשוט דדוקא בבהמה של גוי (ערוה""ש סעי' ח') {ולגבי האיסור מחמר י""ל דמיירי ברוב גוים והמנהיג מנהיגו בשביל הגוים}]"	סימן רמח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לילך בתוך התחום שהמים פחותים מעשרה טפחים?	"כתב המג""א (ס""ק ח') שמותר ולא גזרינן שמא יצא חוץ לתחום (ערוה""ש סעי' י')"	סימן רמח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באופן שמותר להפליג בספינה סמוך לג' ימים, האם יש איסורים להכניס בספינה בשבת גופה?	"המחבר ס""ל כהרא""ש דאסור ליכנס בספינה בשבת גופה מחמת הגזירה דשט [ותוס' ס""ל דמחמת זה אסור להפליג תוך ג' ימים אבל המחבר אינו חושש לדבריהם אלא בשבת גופה] וזהו דוקא כשהוא הולך לדבר רשות אבל לדבר מצוה ליכא גזירת שט (פמ""ג א""א ס""ק א'), ויש עוד איסור תחומין על הספינה גופה וגם בנמל אם הגיע שם בשבת, עי' להלן"	סימן רמח סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נכנס בספינה 1) מערב שבת ולא יצא מהספינה 2) מערב שבת ויצא מהספינה אחר בין השמשות 3) ביום השבת?	"1) לא קנה שביתה כלל שהספינה למעלה מעשרה, וקונה שביתה במקום הנמל אם ירד שם בשבת, והמחבר ס""ל דזהו הדרך נכונה היכא דאין לו השאר האיסורים כגון בנהרות הנובעים והוא לעולם למעלה מעשרה ולא יעשה מלאכה 2) המחבר ס""ל דיש איסור משום שט, אבל הרמ""א ס""ל דהוי כביתו ואינו נראה כשט, ולגבי האיסור תחומין לגבי הספינה מותר לילך בכולו אפי' אם הלך למקום פחות מי' טפחים כיון ששבת שם בין השמשות אבל לגבי הנמל כיון שיצא מהספינה ליל שבת הרי הוא קנה שביתה שם וא""כ אינו יכול לילך חוץ מד' אמות במקום הנמל [אלא אם הוא מוקפת חומה] 3) לכו""ע יש איסור שט, ולגבי הליכה על הספינה מבואר לקמן (סי' ת""ה) דאפי' אם הלך למקום שפחות מי' טפחים הוי כקנה שביתה בספינה ומותר לילך בכולה"	סימן רמח סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם חל יו""ט בערב שבת?"	"אפ""ה מותר לקנות שביתה ביו""ט בשביל שבת, ולא מהני הקנין שביתה מערב יו""ט (מג""א ס""ק י""א, מ""ב ס""ק כ""ג)"	סימן רמח סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לפי הרמ""א, האם צריך לעשות קידוש ג""כ על הספינה?"	"הבה""ג כתב דנהגו לסדר השולחן ולהדליק נרות ולעשות קידוש על הספינה, וביאר הב""י כדי לפרסם שקנו שם שביתה (מג""א ס""ק י""ב, מ""ב ס""ק כ""ד)"	סימן רמח סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש היתר לילך על הים הגדול בשבת?	"מדינא אסור משום טעם הרי""ף דעונג שבת, אבל אין למחות ביד המקילין להפליג בשבת וסומכים על טעם הרמב""ן דהגוים עושים מלאכה בעבור הישראלים ואם יש רוב גוים על הספינה ליכא איסור, ומ""מ צריך לקנות שביתה מבעוד יום מחמת האיסור שט וכדי שיכול לילך על הספינה (ביה""ל ד""ה וכן)"	סימן רמח סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשהוא הולך בשיירא?	"כיון דמסתמא צריך לחלל שבת, וגם עובר על איסור תחומין, צריך לצאת לפני ג' ימים לשבת וכמ""ש הרז""ה לגבי ספינה"	סימן רמח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יודע בודאי שיצטריך לחלל שבת?	"השו""ע משמע דמותר לצאת בתחילת השבוע, אבל המג""א (ס""ק י""ד) הביא המהריב""ל והרדב""ז דס""ל דאסור [ומש""ה יש מחמירים שלא לחלל שבת אע""פ שהם בסכנה {ויש לפרש דהסכנה הוא כמיעוט שאינו מצוי שאינו מחויב לחלל שבת אבל יש רשות לחלל שבת, והם החמירו על עצמן שלא לחלל שבת שלא יהיה איסור למפרע על מה שיצאו, וכעין זה באג""מ או""ח ח""א סי' קכ""ז}] (מ""ב ס""ק כ""ו), ואפי' לדבר מצוה בערב שבת ג""כ אסור ואפי' אם פוסק שהגוי בודאי לא ישמע לו (פמ""ג א""א ס""ק כ'), ולמעשה בשיירא הרמ""א מקיל אבל המג""א (ס""ק כ') מחמיר מפני שיבא לידי חילול שבת בודאי (מ""ב ס""ק ל""ה) {וס""ל דאינו יכול לסמוך על פסיקה}"	סימן רמח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כשהוא הולך בתחילת השבוע או לדבר מצוה בערב שבת, האם מותר להבטיח הגוי שהוא יחלל שבת בעבורם?	"אסור אפי' במלאכה דרבנן, ואפי' אם לא ירצו להשתתף עמו בעבור זה, אפ""ה אינו מותר אלא אם יארע אח""כ צורך לחלל שבת אבל אסור להבטיח לכתחילה לחלל שבת (מ""ב ס""ק כ""ז) {ואפי' לדעת המחבר דמקיל אפי' בודאי סופו לחלל שבת, הכא גרע טפי שהוא מבטיח בפירוש לחלל שבת}"	סימן רמח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בשיירא העולה לא""י?"	"כיון שהוא מצוה גמורה מותר לילך עמהם אפי' בערב שבת וצריך לפסוק עמהם לשבות בשבת, ואם אח""כ לא ישבותו צריך לחלל שבת מפני פיקוח נפש ואם נכנס בעיר יש לו כל העיר ואפי' אם הגיע תוך אלפים לעיר מותר לו ליכנס לעיר"	סימן רמח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"איזה נסיעה לא""י נחשב כמצוה גמורה?"	"המג""א (ס""ק ט""ו) הביא מח' אם דוקא להתיישב שם או אפי' לילך ד' אמות שם [ולפי הרמ""א דסגי במצוה כל דהו בודאי רק לילך ד' אמות שם נחשב כמצוה] (מ""ב ס""ק כ""ח), ולצורך פרנסה או חינוך הבנים אינו מצוה לעלות לא""י (פתח""ת אבה""ע סי' ע""ה ס""ק ו', מ""ב דרשו)"	סימן רמח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם הפסיקה לשבות בשבת לעיכובא?	"כן, וביאר הביה""ל (ד""ה ופוסק) דכיון דכאן יבא לידי חילול שבת דאורייתא אין לנו להתיר בין בתחילת השבוע לדבר רשות בין בסוף השבוע לדבר מצוה [ואע""פ שהרז""ה התיר אפי' לאיסור דאורייתא מ""מ הרבה ראשונים חולקים עליו, ואפי' ברז""ה לא היה ודאי חילול וכמ""ש הריב""ל ורדב""ז], ולפיכך צריך לפסוק עמו לשבות כדי שלא יהא ודאי חילול שבת על מלאכה דאורייתא, וביאר הר""י באק דבאמת המחבר חולק על הריב""ל ורדב""ז וס""ל דאפי' בודאי חילול שבת מותר לצאת בתחילת השבוע, ומש""ה בתחילת השבוע לא הזכיר כלל פסיקה, ורק כשהביא הרשב""ץ לגבי עלייה לא""י בסוף השבוע והוא ס""ל דצריך פסיקה, על זה כתב הביה""ל דאין להקל בזה כלל מחמת הריב""ל ורדב""ז אע""פ שהם עצמם ס""ל דלא מהני פסיקה [דהגוי לא ישמע לו], אבל הא מיהת מחמירין בפסיקה כשהוא בתוך ג' ימים [מפני שהוא שייך לשבת הבאה] כשהוא לצורך מצוה."	סימן רמח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הציורים שנחשב כפיקוח נפש?	"כתב המג""א (ס""ק ט""ז) כגון שהוא מתיירא מליסטים שיגזלו בהמתו או ממונו או מלבושיו ולא יוכל לחיות עוד (מ""ב ס""ק ל')"	סימן רמח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באופן דמותר לו לצאת מחמת פיקוח נפש, האם צריך למעט הדברים שהוא מוציא עמו?	"המנחת שלמה (ח""א סי' ט""ו) ס""ל דממונו תלוי בבעליו ואם יש לו היתר לצאת מחמת פיקוח נפש ה""ה בממונו, אבל האג""מ (או""ח ח""ה סי' כ""ו וסי' ל') ס""ל דצריך למעט מה שהוא מוציא (מ""ב דרשו)"	סימן רמח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הלך לדבר רשות?	"אם הלך בתוך ג' ימים באיסור, אע""פ שפשוט דיש לו רשות לחלל שבת במקום פיקוח נפש מ""מ אין לו הקולא שיכול לילך בכל העיר או אלפים אמה להגיע להעיר [ואם יצא בתחילת השבוע דינו כהולך לדבר מצוה ויש לו כל העיר ואלפים אמה להגיע להעיר] (מג""א ס""ק י""ח, מ""ב ס""ק ל""ג)"	סימן רמח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה נחשב כהולך לדבר מצוה?	"הר""ת מקיל בכל הליכה אפי' לסחורה [להרויח (מג""א ס""ק י""ט, מ""ב ס""ק ל""ד)] או לראות פני חבירו [או להתפלל במנין (ערוה""ש סעי' ז')] חוץ מטיול דאינו כדבר מצוה (טור), אבל הב""י חולק עליו דמסתימת כל הפוסקים משמע דאין זה כדבר מצוה, ובפרט לפי הטעם דהרי""ף דביאר ההיתר משום עוסק במצוה פטור מן המצוה פשוט דהעוסק בסחורה אינו בכלל היתר זה. להלכה, השו""ע ס""ל דצריך מצוה גמורה [כגון עלייה לא""י] והרמ""א הביא הקולא דר""ת ומסיים דאין למחות ביד המקילין, והמ""ב (ס""ק ל""ו) הביא הא""ר דבמקום שאין נוהגין להקל כדאי להחמיר כהשו""ע להצריך מצוה גמורה "	סימן רמח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לפי הרמ""א האם יש חילוק בין מצוה כל דהו למצוה גמורה?"	"כתב המג""א (ס""ק י""ז) דאפי' להרמ""א דמקיל לילך במצוה כל דהו מ""מ אין לו הקולא דאם הגיע לעיר יש לו כל העיר או לילך אלפים אמה לעיר אלא לגבי זה הוי כהולך לדבר רשות באיסור ואין לו אלא ד' אמות (מ""ב ס""ק ל""ב)"	סימן רמח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שסבר שמותר לילך תוך ג' ימים לשבת?	"הוי כשוגג ויש לו כל העיר ואלפים אמה (מג""א ס""ק י""ח, מ""ב ס""ק ל""ג)"	סימן רמח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם הולך לגבות מעות מגוי, האם זה כהולך לסחורה?	"כתב המג""א (ס""ק י""ט) דאם הוא גוסס הוי כסחורה אבל אם הגוי אינו גוסס לא מקרי פסידא ודאי, אבל הא""ר השיג עליו דגם בסחורה אינו ודאי ואפ""ה מותר (מ""ב ס""ק ל""ד) {ולפי המג""א צריך לחלק דסחורה הוי קרוב לודאי שירויח}"	סימן רמח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לרופא לחזור לביתו סמוך לשבת אם יודע שצריך לחזור לבית חולים בשבת (ע""י חילול שבת) מחמת פיקוח נפש?"	"רשז""א (שש""כ פ""מ הע' ס""ד) התיר דהוי לצורך מצוה, אבל האג""מ (או""ח ח""א סי' קל""א) אסר (מ""ב דרשו)"	סימן רמח סעיף ד		
